מֵאֵיזֶה גִּיל חַיָּבִים לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַדְלָקָה?

אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בִּימֵי הַחֲנֻכָּה

מַה עוֹשֶׂה מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בִּשְׁעַת הַהַדְלָקָה וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַלַּיְלָה ?

לֹא אוֹמְרִים הַלֵּל בִּימֵי הַחֲנֻכָּה

כַּמָּה כּוֹסוֹת יַיִן – לְפָחוֹת – צָרִיךְ בְּכָל סְעוּדַת « שֶׁבַע בְּרָכוֹת » ?

מַה מֵהַדְּבָרִים הַבָּאִים נֶחְשָׁב הִתְחַיְּבוּת הָאִשָּׁה לַבַּעַל מִדְּרַבָּנָן ?

אֵיךְ יוֹדְעִים אִם סַרְטָן שֶׁבַּיָּם כָּשֵׁר ?

מִמַּה חוֹשְׁשִׁים אִם בָּשָׂר הֻשְׁאַר לְלֹא הַשְׁגָּחָה ?

כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ לְהַמְתִּין אַחֲרֵי אֲכִילַת גְּבִינָה רְגִילָה כְּדֵי לֶאֱכֹל בָּשָׂר

הַדִּין שֶׁל « בִּטּוּל בְּשִׁשִּׁים » תָּקַף גַּם אִם עִרְבְּבָנוּ בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְבַטֵּל

מָה זֶה « נוֹתֵן טַעַם » ?

הִלְכוֹת בִּשּׁוּל עַכּוּ »ם חַלּוֹת עַל

בְּהִלְכוֹת מַאֲכַל עַכּוּ »ם: הַאִם מֻתָּר לִיהוּדִי חוֹלֶה בְּשַׁבָּת לֶאֱכֹל מַאֲכָל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עַל יְדֵי גּוֹי ?

הַאִם מֻתָּר לְהַשְׁאִיר כֵּלִים כְּשֵׁרִים בְּבֵיתוֹ אִם יֵשׁ לֹא יְהוּדִיָּה לְבַדָּהּ בַּבַּיִת ?

לָמָּה מֻתָּר לְסַיֵּם בְּרָכָה שֶׁהִתְחִיל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ – וְאָמַר אֶת שֵׁם הַשֵּׁם – בְּ »לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ » ?

הַאִם מֻתָּר לְהִשָּׁבַע עַל מְנָת בִּשְׁבִיל לָקַחַת עַל עַצְמוֹ הַחְלָטָה טוֹבָה ?